עלי בטטה
עלי בטטה טריים משמשים באופן נפוץ למאכל במערב אפריקה, בטיוואן ובסין. מעבר לויטמינים ולמינרלים, נמצא שעלי הבטטה מכילים כמות פוליפנולים שגבוהה אפילו מזו שבעלי תרד.
מגוון הפוליפנולים בעלי הבטטה הוא בעיקר מסוג ציאנידין (להבדיל מסוג הפאונידין) והוצעו כשימושיים בתור מזון פונקציונלי (מקור). במחקר תזוני מקיף שנעשה בטיוואן בשנת 2007 נמצא שחולי סרטן ריאות אוכלים במובהק פחות עלי בטטה ביחס לקבוצות הביקורת הבריאות (מקור). לבסוף, בשנת 2011 דווח שאכילת תמצית עלי בטטה מעכבת גדילת תאי סרטן ערמונית בעכברים. ניסיונות למצוא את המולקולה שאחראיות לאפקט האנטי סרטני לא צלחו והמסקנה היא שכנראה שילוב של כמה חומרים בעלי הבטטה יוצרים אפקט משותף.
אכילת תמצית עלי בטטה מעכבת גדילת תאי סרטן הערמונית
המחקר המתואר והתמונה המוצגת הם מ- Carcinogenesis (2011) 32:1872-80. עורכי המחקר הם אמריקאים משתפי פעולה מבית החולים של מערב ג'ורגיה ומאוניברסיטת ג'ורגיה שבאטלנטה, ארה"ב.
במחקר זה החוקרים הכניסו גן לוציפראז (ליצירת אור פלואורסנטי) לתאי סרטן ערמנית אנושיים (תאי PC-3) והשתילו אותם מתחת לעור בצד ימין של העכברים. כאשר תאי הסרטן יצרו בליטה קטנה, החוקרים חילקו את העכברים לשתי קבוצות בנות שמונה עכברים כל אחת (קבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי). קבוצת הביקורת קיבלה דרך הפה לקיבה מי מלח וקבוצת הניסוי קיבלה דרך הפה לקיבה 400 מ"ג/ק"ג תמצית עלי בטטה פעם ביום במשך 6 שבועות. החוקרים עקבו אחר נפח הגידולים על ידי צילום של האור שנפלט מתאי הסרטן (על ידי הגן לוציפראז). אחרי 6 שבועות של ניסוי ההאכלה, העכברים הורדמו והגידולים שלהם הוצאו לצורך בדיקות.
תוצאות המחקר מצביעות על עיכוב מובהק בגדילת הסרטן בקבוצת תמצית עלי הבטטה לעומת קבוצת הביקורת. משקל הגידולים בממוצע בקבוצת עלי הבטטה היה נמוך ב 65% ביחס לקבוצת הביקורת. בתמונה משמאל מוצגים צילומים מייצגים של התפתחות הסרטן בעכברים שקיבלו תמצית עלי בטטה לעומת עכברי קבוצת הביקורת שקיבלו מי מלח. בתמונה מצד ימין מוצגת פליטת האור מתאי הסרטן כפונקציה של הזמן - דבר שמייצג את גדילת הסרטן. במאמר החוקרים מציגים גם עקומת קפלן-מאייר לתמותה של העכברים ובה רואים שחצי מעכברי הביקורת (ארבעה עכברים) מתו עד לשבוע השישי בעוד שבקבוצת עלי הבטטה העכבר הראשון מת אחרי 7 שבועות וכל השבעה הנותרים חיו עד 10 שבועות (נתנו להם להמשיך לחיות מעבר לשבוע השישי כדי לראות מתי ימותו מהסרטן).
החוקרים ניסוי להבין באיזה מנגנון תמצית עלי הבטטה מעכבת את גדילת הסרטן וביצעו בדיקות ביוכימיות של הגידול. הבדיקות מוצגות במאמר ותוצאותיהן הן שהמנגנון בתאי הסרטן כולל עליה בקספאז-3 משופעל, דבר שמצביע על הפעלת מסלול התאבדות התא. להשלמת התמונה החוקרים עשו צביעה לחתכים מהגידולים והם מצאו שבגידולים מהעכברים שקיבלו תמצית עלי בטטה יש איזורים גדולים של תאי סרטן מתים.
כמה עלי בטטה צריך לאכול כדי לקבל את האפקט המוצג באמר? החוקרים לא דיווחו כמה תמצית הם הפיקו מהעלים אלא רק שהם יבשו את העלים בחושך, השרו אותם במתנול למשך שלושה ימים, סיננו את המתנול (להוצאת שאריות העלים היבשים) וייבשו את האתנול בהקפאה (תהליך ליפופילציה) לקבלת אבקה. במאמר אחר משנת 2016 דווח על השוואת יעילות מיצוי עלי בטטה בעזרת ממסים שונים כולל מתנול. במאמר זה החוקרים דיווחו שב 90% מתנול הם מיצו בערך 25% ממשקל עלי הבטטה היבשים (מקור). מכאן, ש 400 מ"ג/ק"ג תמצית שקולים לבערך 1.6 גרם עלי בטטה לקילוגרם. כדי להמיר את המינון של 1.6 גרם/ק"ג מעכבר לבני אדם מחלקים ב 12.3 וכופלים במשקל בקילוגרם. עבור אדם במשקל 60 קילו יוצא שהצריכה הנדרשת (להשגת האפקט המתואר במאמר) היא של בערך 8 גרם עלי בטטה כל יום.
מחקר המשך לתוך ההשפעה של עלי בטטה על עיכוב סרטן הערמונית
המחקר המתואר והתמונה המוצגת הם מ Carcinogenesis (2013) 34:2039-49. עורכי המחקר הם אותה קבוצה אמריקאית מאוניברסיטת ג'ורגיה שבאטלנטה, ארה"ב, אך חלק מצוות המחקר התחלף.
במחקר זה החוקרים ניסו לבודד את הרכיב שאחראי לאפקט האנטי סרטני של תמצית עלי הבטטה. כדי לעשות זאת, הם הכינו 3 גרם תמצית עלי בטטה (באותה שיטה בה השתמשו במאמר הקודם), ושמו אותם בקולונת כרומטוגרפיה שמכילה גרדיאנט של הקסן (ממס לא פולרי) ואתיל אצטט (ממס עם פולריות בינונית) כאשר ההתחלה היא עם הקסאן. בשיטה הזו החומרים בתמצית עלי הבטטה מתמוססים בממס המתאים להם לפי הפולריות וכך ניתן להפריד אותם. אחרי הוצאת ה 100% הקסאן, החוקרים הוציאו את הערבוב 90% הקסאן עם 10% אתיל אצטט הכך הלאה בקפיצות של 10% עד ל 50% הקסאן ו 50% אתיל אצטט. בשלב הזה הם החליפו את ההקסאן במתנול (ממס מאוד פולרי) והוציאו פרקציות החל מ 50% אתיל אצטט 50% מתנול המשך ב 40% אתיל אצטט 60% מתנול וכך המשיכו בקפיצות של 10% ועד ל 100% מתנול. את החומרים בפרקציות שהתקבלו החוקרים בדקו בשיטת כרומטוגרפיה נוספת והם החליטו שיש פרקציות דומות עם אותם חומרים ואיחדו אותן כך שהם נשארו בסוף רק עם 7 פרקציות שונות.
כאשר החוקרים בדקו במבחנה את יכולת הפרקציות להרוג את תאי סרטן הערמונית הם גילו שפרקציה מספר 5 (פולרית במידה בינונית) יעילה באופן יוצא דופן. מהפרקציה הזו נדרשה כמות קטנה פי 100 (ביחס לתמצית עלי הבטטה המקורית) כדי לעכב את תאי הסרטן. בפרקציה 5 הזו החוקרים מצאו שנמצאים הרבה רכיבית פנוליים מתמצית עלי הבטטה. החוקרים ניסוי להמשיך ולבודד מתוך פרקציה 5 את הרכיב שאחראי לעיכוב הסרטן תוך שימוש בשיטת כרומטוגרפיה אנליטית והפרידו אותה לפרקציה 5א ופרקציה 5ב. הם מצאו שהפרדה זו פגעה בפעילות האנטי סרטנית ביחס לפרקציה 5 המקורית והגיעו למסקנה שנדרש שיתוף פעולה של לפחות שתי מולקולות מהפרקציות 5א ו 5ב בשביל האפקט האנטי סרטני.
למרות שלא הצליחו להגיע למולקולה, החוקרים חשבו שעם פרקציה 5 (שיעילה פי 100 מתמצית עלי הבטטה המקורית) הם יגיעו לתוצאות מדליקות בעיכוב של הסרטן - וחזרו על הניסוי. הפעם במקום לתת לעכברים 400 מ"ג/ק"ג תמצית עלי בטטה הם נתנו 400 מ"ג/ק"ג מפרקציה 5 פעם ביום למשך 6 שבועות. כמו בניסוי הקודם, החוקרים ראו עיכוב מובהק בגדילת הסרטן ובתום הניסוי משקל הגידולים בקבוצת פרקציה 5 היה נמוך ב 74% ביחס לקבוצת הביקורת (בניסוי הקודם הוא היה נמוך ב 65%). כמו בניסוי הקודם, החוקרים מצאו שפעול של קספאז-3 ברקמת הגידול - דבר שמעיד על הפעלת מנגנוני התאבדות בתאי הסרטן.
למרות אכזבת החוקרים מכך שלא זיהוי מולקולת פלא וגם מכך שפרקציה 5 לא היתה מאוד מאוד יעילה כפי שציפו, הרי שהחזרתיות על התוצאות והצגה נוספת של יכולת רכיבי עלי בטטה לעכב סרטן חשובה מאוד לבטחון שלנו בהחשבת עלי הבטטה כמזון פונקציונלי נגד סרטן.
