קורדיספס מיליטריס (Cordyceps militaris)
פטריית קורדיספס מיליטריס היא פרזיט שחי וניזון בעיקר על זחלים ונדיר למצוא אותה בטבע. לפני מספר שנים הצליחו לייצר אותה באופן מסחרי במקרי ם רבים על ידי שימוש במאכסנים חרקים. מחקרים מצאו בפטריה הזו מגוון חומרים בעלי השפעות שונות כגון אנטי-דלקתית, אנטי ויראלית, ואנטי סרטנית.
אכילת תמצית פטריית קורדיספס מיליטריס מעכבת סרטן מסוג מלנומה בעכברים
המחקר המתואר והתמונה המוצגת הם מ Acta pharmacol Sin (2004) 25:657-665. החוקרים הם קוריאנים מאוניברסיטת דאג'ון בדרום קוריאה.
במחקר הזה מ 2004, החוקרים בדקו את השפעת תמצית פטרית קורדיספס מיליטריס על גדילת סרטן מלנומה (תאי B16-F10) בעכברים. בגיל 6 שבועות החוקרים הזריקו לעכברים תרי מלנומה בכף הרגל ואחר כך חילקו אותם לקבוצת ביקורת ולשתי קבוצות תמצית הפטריה. קבוצת הביקורת קיבלה מי שתיה רגילים וקבוצות הפטריה קיבלו מי שתיה עם ריכוז של 200 או 600 מיליגרם לקילוגרם מתמצית הפטריה למשך 20 ימים. בתום 20 הימים, העכברים הומתו והגידולים הוסרו לבדיקות.
בשתי קבוצות הפטריה היתה ירידה במשקל הגידולים הממוצע ביחס לקבוצת הביקורת אך הוא היה מובהק רק בקבוצת ה 600 מיליגרם לקילוגרם (התמונה למטה בצד שמאל).
כדי לברר באיזה מנגנון הפטריה משפיעה החוקרים הזריקו לעכברים חומר שנקרא מטריג'ל מעורבב עם פקטורי גידול לכלי דם או מעורבב עם פקטורי גידול ותמצית הפטריה בריכוז 200 מיליגרם לליטר. אחרי שישה ימים הם ניתחו את העכברים ובדקו את איזור ההזרקה. בתמונות מצד ימין בשורה העליונה זו קבוצת הביקורת ובשורה התחתונה קבוצת תמצית הפטריה. למעשה החוקרים מציגים שתמצית הפטריה עיכבה יצירת כלי דם לכיוון המטריג'ל (הצבע האדום הכהה הוא דם שמצליח להגיע לאיזור).
תמצית הפטריה בה השתמשו במאמר זה הופקה על ידי הרתחת 100 גרם מהפטריה ב 3 ליטרים מים למשך שעתיים. בתום השעתיים התמיסה סוננה ויובשה בשיטת ליפופיליזציה (יבוש בהקפאה) לקבלת אבקה. מאחר ואין כזו תמצית מסחרית והחוקרים מצידם לא דיווחו כמה תמצית מקבלים מכל גרם של הפטריה, לא ניתן להעריך כמה לצרוך.
שתיית תמצית אתנולית של פטרית קורדיספס מיליטריס מעכבת לאוקמיה בעכברים
הדיווח הבא לקוח מהמאמר Evid Based Complement Alternat Med (2017) 2017:8474703. החוקרים הם משתפי פעולה קוריאנים ממספר קבוצות מחקר, שהעיקרית בהן היא קבוצה מאוניברסיטת סונגקיומקאן בסואון, דרום קוריאה.
החוקרים הכינו תמצית אתנולית מהפטריה שאותה הם רכשו מחברת Mush-Tech. החוקרים הזריקו תאי סרטן מסוג לאוקמיה (תאי RMA) מתחת לעור של עכברים בני חמישה שבועות וחילקו אותם לשתי קבוצות בנות 10 עכברים כל אחת: קבוצת ביקורת וקבוצת טיפול בתמצית הפטריה. בקבוצת הטיפול בפטריה העכברים קיבלו דרך הפה תמצית של הפטריה בריכוז 20 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף למשך 20 ימים. נפח הסרטן נאמד ובתום הניסוי העכברים הומתו ונבדקו.
עם התקדמות הניסוי בזמן, הסרטן בקבוצת הפטריה היה פחות מפותח לעומת קבוצת הביקורת וההבדל נהיה מובהק סטטיסטית החל מהיום ה 18 לניסוי (ראו תמונה). החוקרים ניסוי להבין את מנגנון הפעולה של הפטריה והגיעו למסקנה שהוא יכול להיות מניפולציה של מסלול החלבון p85/AKT או GSK3b.
החוקרים לא מסבירים בדיוק כיצד הם הכינו את תמצית הפטריה חוץ מזה שהם השתמשו באתנול. יחד עם זאת, מינון התמצית שבו הם השתמשו לעכברים 20 מ"ג לק"ג ליום היא יחסית קטן והמרה שלו לבני אדם היא 20/12.3 = 1.63. מספר זה כפול 60 קילוגרמים לאדם ממוצע נותן 97.6 מיליגרם תמצית ליום. הבעיה היא שאין מוצר מסחרי של מיצוי הפטריה באתנול. החוקרים גם לא מדווחים כמה תמצית ניתן להפיק מהפטריה כך שאין אפשרות אפילו להעריך מעבודתם כמה מהפטריה צריך לאכול.
