אמלה (דומדמניות הודיות)
פרי האמלה (שם מדעי Emblica officinalis ושם נוסף Phyllanthus emblica) משמש באופן נפוץ למאכל בהודו ואזורים נוספים באסיה ישר מהעץ, מבושל או כבוש עם מלח שמן ותבלינים. מספר מאמרים הראו השפעה של הפרי וחלקים מהעץ על תאי סרטן במבחנה. כנראה שהאמלה מפעילה מנגנוני הרעבה בתאי סרטן, דבר שמוביל לאכילה עצמית (autophagy) ולהתנגשות עם מנגנון החלוקה של התאים, דבר שמוביל לעיכוב הסרטן.
תמצית אמלה במי השתיה מעכבת גדילת תאי סרטן שחלות אנושיים בעכברים חסרי מערכת חיסון
המחקר המתואר והתמונה המוצגת הם מהמאמר PLoS One (2013) 8: e72748.
כותבי המאמר הם חוקרים אמריקאיים מהמחלקה לרפואה באוניברסיטת קנזס, מיזורי, ארה"ב.
במחקר זה משנת 2013 החוקרים השתילו תאי סרטן שחלות אנושיים (תאי OVCAR3) בעכברים בני 8 שבועות חסרי מערכת חיסון (למניעת דחייה של השתל). החוקרים השתילו לכל עכבר חצי מליון תאי סרטן מתחת לעור בצד ימין (ככה קל למדוד את הגדילה שלו). שישה ימים אחרי ההזרקה הגידולים כבר נראו בעין והעכברים התחילו לקבל הטיפול. קבוצה הבדיקה קיבלה מים עם 10% סוכרוז ותמצית אמלה (100 מיליגרם/קילוגרם משקל גוף ליום) וקבוצת הביקורת קיבלה במי השתיה רק 10% סוכרוז (5 עכברים בכל קבוצה; עכברים אוהבים מי סוכר וכך היה קל לתת להם לשתות את התמצית). אחרי 18 ימים של טיפול העכברים הומתו, הגידולים שלהם הוסרו, נשקלו ונבדקו.
בתום הניסוי, משקל הגידולים בעכברים שקיבלו את התמצית היה קטן מאוד ביחס לקבוצת הביקורת. ההבדל במשקל הלך וגדל לאורך הניסוי, הוא נעשה מובהק ביום ה 18 לניסוי (אחרי 12 ימים של קבלת התמצית) ובסוף הניסוי ביום ה 24 היתה המובהקות הסטטיסטית שווה ל 0.005. בהמשך לזאת, החוקרים ניסוי לברר כיצד התמצית עובדת על הגידול בתוך גוף העכברים ועלו על המנגנונים שהם כנראה עיכוב בניית כלי הדם שמזינים את הגידול (על ידי הורדה דרסטית של ביטוי הגן Hif-1a) והפעלת מנגנוני האכילה העצמית "אוטופאגיה" בתאי הסרטן שנראית כהופעת וקואולות ומשתקפת מעליה בביטוי הגנים Becilin1 ו MAP1LC3B (שנקרא במאמר בשמו האלטרנטיבי LC3B).
שתי התמונות העליונות הן של גידולים מייצגים מקבוצת הביקורת (control) וקבוצת הטיפול (treated). מתחתיהן בצד שמאל מוצג גרף שמתאר את המעקב אחר נפח הגידולים בקבוצת הביקורת (קו שחור) לעומת קבוצת הטיפול באמלה (קו מקווקו). בתמונה הימנית התחתונה מוצג ממוצע משקל הגידול הסרטני שהוצא מקבוצת הביקורת (עמודה שחורה בצד שמאל - בערך 2 גרם) לעומת קבוצת האמלה (עמודה לבנה בצד ימין - בערך 0.1 גרם).
החוקרים מציינים במאמר שהם לא הכינו את תמציות האמלה אלא קנו אותן כטבליות מחברת Himalaya (הנה קישור לטבליות שמצאתי באינטרנט). את הטבליות (מכילות 250 מ"ג אבקת פרי ו 350 אבקת גזע) הם מוססו במים לקבלת ריכוז 10 מ"ג/ מ"ל ובזה השתמשו אחר כך לצורך לניסויים.
העכברים קיבלו 100 מ"ג לקילוגרם משקל גוף כל יום. עבור אדם, המינון יהיה 100/12.3 = 8.13 מ"ג לקילוגרם. עבור אדם במשקל 60 קילו, הכמות היא זו שקולה ל 489 מיליגרם ליום. מאחר והכמות המומלצת הרשומה על גבי הטבליות היא כפסולה אחת שמכילה 600 מ"ג פעמיים ביום (1200 מ"ג סך הכל כל יום), הרי שתמצית האמלה הזאת צפויה להיות יעילה!
מחקר המשך לתוך המנגנונים של השפעת תמצית האמלה על סרטן השחלות
המחקר המתואר והתמונה המוצגת הם מהמאמר Oncotarget (2016) 7:31484-31500.
כותב המאמר הראשי הוא אותו חוקר אמריקאי מהמחלקה לרפואה באוניברסיטת קנזס, מיזורי, ארה"ב.
במחקר זה משנת 2016 החוקרים שמו להם למטרה לברר כיצד תמצית האמלה מעכבת את הסרטן. תחילה, הם בצעו ניסויים במבחנה, הפעם עם תאי SKOV3 (גם סרטן שחלות). עקב טיפול בתמצית האמלה, המדענים מצאו עליה פי 2000 בביטוי של מיקרו רנ"א 375 (miR-375). בנוסף, תמצית האמלה גרמה לירידה של בערך פי 2 בביטוי הגן IGF1R (שהוא הקולטן לפקטור הגדילה IGF1) והוריד בערך פי 3 את ביטוי הגן Snail1 (גן חשוב בסרטן).
הכי חשוב, המדענים השתילו את תאי ה SKOV3 בעכברים בני 8 שבועות חסרי תימוס (לפגיעה במערכת בחיסון), חילקו את העכברים לשתי קבוצות בנות 5 עכברים כל אחת ונתנו לקבוצת הביקורת מים עם 10% סוכרוז ולקבוצה השניה מים עם 10% סוכרוז ותמצית אמלה (100mg/kg/day) - זהה למינון בניסוי הקודם. נפח הגידולים נמדד פעמיים בשבוע עד תום הניסוי. בקבוצה שקיבלה תמצית אמלה הסרטן הגיע לנפח ומשקל קטנים בהרבה מקבוצת הביקורת וזה היה מובהק סטטיסטית (p = 0.001).
